ישנם שני מסלולים: 1. מעגלי - מתחיל בעיקול בכביש לפני גשר בנות יעקב 2. קווי - ארוך (נדרשת הקפצת מכוניות) מעיקול הכביש עד לכרכום. תחילת המסלול: ניסע לעבר גשר בנות יעקב וכ-2 קילומטר מערבה ממנו לכיוון קיבוץ גדות ישנו עיקול בכביש ובשיאו של הפיתול נראה שלט חום גדול עם כיתוב לירדן ההררי וסימון שבילים אדום לשביל עפר. נעבור את מעבר הפרות ונחנה את הרכב כ-100 מטר משם בחניית עפר קטנה ליד חורשת אקליפטוסים מימין. משם המסלול שלנו מתחיל לכיוון הנחל בסימון שבילים שחור, לשביל לצד הנחל בין צמחית נחלים, ציפורים ופריחה עונתית יפיפייה. 2. אפיק הנחל: הנהר הינו אסופה של יובלים רבים ומתחבר לנחל אחד משמעותי בשדה נחמיה שם נאספים שלושת מקורותיו העיקריים – החצבאני, הבניאס והדן, שהופכים לנהר עוצמתי, שנעשה צר בחלק בו אנו נטייל. 3. טחנת הקמח : אחרי שצפינו בזרימת המים נגלה מבנה אבן סמוך למים – בבחינה של המבנה נוכל לראות את הקשתות האופייניות והתעלה ונזהה את טחנת הקמח, או בשמה המלא טחונת נג'מת א-סובח – טחנה שככל הנראה שימשה לטחינת קמח בתקופה העות'מנית על ידי שימוש בזרימת הנחל. סמוך לטחנת הקמח יש מקום בו אפיק הנחל מתרחב ונוצרת מעין בריכה בה ניתן להיכנס למים ולהשתכשך בנוחות. 4. התחנה ההידרו אלקטרית ומפעל המוביל הארצי : לאחר הביקור בטחנת הקמח, הרוצים לראות את התחנה ההידרו אלקטרית ימשיכו עם השביל האדום ויחשפו לתחנה המיוחדת שנבנתה בשנת 1991 על ידי חברי קיבוץ כפר הנשיא ואנשי עסקים שונים. התחנה נועדה ליצור חשמל. אם תרדו אל קו המים תוכלו לראות שרידים של תעלות ההטיה הישראליות משנת 1955 מתוך רצון לסייע למפעל המוביל הארצי בתקומתו, תכנית שלא יצאה לפעול בסוף ועברה לאזור הכנרת. מי שהתעייף ומעוניין לחזור אל המכונית ולעשות את המסלול הקצר - חוזר עם המסלול האדום לכיוון ממנו הגענו וממשיך אתו לעליה קטנה ואל שביל ברור לכיוון מצד עתרת. 5. מצד עתרת : נמשיך עם השביל האדום וממש לאחר העליה יתגלה בפנינו שביל מסודר עם פינות ישיבה נוחות המוביל אל מבנה מעניין – מצד עתרת. באתר 'מצד עתרת' קיימים שרידים מרשימים של מבצר צלבני שהוקם בשלהי המאה ה-12. המבצר הינו מוקד משיכה למטיילים רבים מכל שכבות הגיל והאוכלוסייה ונותן מענה למגוון רחב של תחומי עניין – טבע, נוף, היסטוריה, ארכיאולוגיה, גיאולוגיה ועוד. צורתו של המצד מלבנית, הוא מוקף חומה, ומידותיו 140 על 65 מטרים. בכל אחת מפינות החומה הוקם מגדל רבוע ובפאות הדרומית, המערבית והצפונית אף נכרה חפיר עמוק המקשה על הגישה אל החומה. בצדו המזרחי של המצד לא היה צורך בחפיר בשל הסמיכות לנהר הירדן. המצד נבנה מאבני בזלת לא מסותתות ועליהן חיפוי של אבני גיר גדולות ומסותתות. בתוך המצד הוקם מגדל עוז (Donjon). אחד הדברים המייחדים את האתר הוא השבר הגיאולוגי החוצה אותו על ציר צפון-דרום. מדובר בשבר אנכי באמצעיהן של החומות הצפונית והדרומית, כאשר צדן המזרחי של חומות שבורות אלו 'הועתק' למרחק של 2.1 מטרים ביחס לצדן המערבי של אותן חומות. תזוזות אופקיות אלו הן ככל הנראה עדות מרשימה לשתיים מרעידות האדמה החזקות ביותר שפקדו את הארץ. הראשונה בשנת 1202, אחראית לתזוזתו האופקית של חצי המבצר למרחק של 1.6 מטרים. השנייה, בנובמבר 1759 פגעה ככל הנראה במסגד שנבנה בתקופת השלטון המוסלמי במקום (לאחר כיבושו), וגרמה לתזוזה בת חצי מטר של מחציתו. רעידת אדמה זו השפיעה גם על חומות המבצר ההרוס שמתחת למסגד והביאה אותן לבסוף למרחק של 2.1 מטרים אחת מהשנייה. ריבוי הפגיעות מוסבר בהימצאותו של התל עליו הוקם המבצר במרכזו של השבר הסורי אפריקאי ותזוזת חלקי המבצר והמסגד הם אמצעי מדויק ורב ערך לחקר תזוזת הלוחות הטקטוניים באזור זה. 6. אופציות להמשך מסלול ארוך/קצר מטחנת הקמח יש בפנינו שתי אופציות 6א. האפשרות הראשונה היא לעלות חזרה אל פיצול השבילים, ולהמשיך עם הסימון האדום עד לרחבת החניה. שם השארנו את הרכב בתחילת היום. 6ב. האפשרות השניה, הארוכה יותר (מתאימה למיטיבי לכת) היא להמשיך למסלול הארוך יחד עם הסימון האדום, אשר מוביל אותנו מגבול הגליל והגולן אל הישוב כרכום אשר בגליל . אם בחרתם באפשרות הזאת נלך בסימון האדום, השביל מטפס לאיטו הוא ועובר בין פינות צל תחת עצים רחבים, תצפיות יפות על האזור והיכרות עם הישוב הקהילתי כרכום שנוסד ב1986 על ידי בני המושבים. ההליכה נעימה ומומלצת יותר בעונות הסתיו והאביב וכוללת הליכה של כ-8 קילומטרים. אורך המסלול: קצר ומעגלי כ-4 ק''מ ארוך וקווי כ-10 קילומטרים
